מטרת אסיפת הנושים היא להחליט איך להמשיך את הליכי פשיטת הרגל. האם לקבל הצעת הסדר, האם להכריז על החייב כפושט רגל, האם למנות נאמן וכדומה.
אסיפת נושים הראשונה מתקיימת, כשנה לאחר קבלת צו הכינוס. בדרך כלל תתקיים האסיפה במשרדי הכונס הרשמי. נושה יהיה רשאי להשתתף באסיפה, אם הגיש תביעת חוב עד יממה לפני האסיפה. בפועל, נושה מאושר להשתתף באסיפה גם אם הגיש את תביעתו במעמד כינוסה.
על מנת לקיים את אסיפת הנושים יש צורך במניין של לפחות שלושה נושים. אם כל הנושים הם שניים, אז רק שני נושים יספיקו. נושים לא אוהבים להגיע לאסיפות, מחשש שיגיעו לשווא כי האסיפה לא התקיימה בשל חוסר מניין חוקי. לעיתים, שלשה נושים מסכימים שאחד מהם ייצג אותם וזה חוקי.
עבור החייב, אסיפת הנושים הינו מעמד מביך ביותר. החייב עומד מול אש צולבת של שאלות שמוטחות בו על ידי הנושים. חוקר הכונס הרשמי מציג לנושים את מסקנות החקירה שלו, ולנושים יש את הזכות לחקור את החייב, אודות ממצאי החקירה. מידה ולא יהיה מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד נוסף. באסיפת הנושים השנייה, תתקבל החלטה בכל מניין. במהלך ביקור שכזה, לא מתבצעים עיקולים. אם נודע לכונס, שהחייב עובד למחייתו בניגוד לדיווח שמסר, יבוצע מעקב סמוי אחריו לאימות המידע.
לאורכו של הליך פשיטת רגל, ימשיך לזרום מידע עדכני אודות החייב. המידע יבדק על ידי החוקר של הכונס, עד אשר ישתכנע שיש די במידע להכנת תסקיר לבית המשפט. לתסקיר תצורף חוות דעת לגבי הנסיבות המיוחדות שהביאו את החייב למצבו הנוכחי. לתסקיר חשיבות רבה באשר לאופן בו יתקבלו החלטות בעניינו של החייב.
ישנם מקרים חמורים יותר בהם נדרשת התערבות של המשטרה. במקרים כאלה, כאשר המתלונן מגיש את התלונה יחד עם כל המידע שאספנו עבורו, הטיפול של המשטרה הופך להיות מהיר מאוד ויעיל מאוד.
לקוחות רבים מגיעים אלינו לאחר שפנו לגורמים שונים לקבלת מידע או על חקירות פרטיות או על הטרדה | בקשה לכספים | או חקירה כלשהיא מאדם אנונימי. ברוב המוחלט של המקרים, למשטרת ישראל או לגופים השונים, אין את הזמן והמשאבים לטפל בתלונות אלו, והן אינם עומדות בסדר העדיפויות שלה. אנו עוזרים ללקוחותינו לאסוף את המידע הנדרש על המטריד האנונימי, ובמקרים רבים, לבקשת הלקוח, חוקרי המשרד המנוסים בתחום ומוכשרים לכך, לעתים אף משוחחים עם המטריד, בודקים את מניעיו, מבצעים פעולות חקירה טכנולוגיות שונות וברוב המקרים אף מביאים להפסקת ההטרדות
